לנצח עם משאבים מוגבלים: איך לפתח תושייה נלמדת בחיים ובקריירה

בקצרה:

• תושייה נלמדת (Learned Resourcefulness) היא מיומנות, לא תכונה מולדת. אפשר לפתח ולאמן אותה.

• מחסור בזמן, בתקציב או בכוח אדם הוא מצב קבוע כמעט בכל מקום. הרבה ממה שקובע את התוצאה הוא איך אנחנו עובדים עם מה שיש.

• יש שני סוגי תושייה: אישית (ויסות עצמי, דיבור פנימי בונה, פתרון בעיות) וחברתית (לדעת לבקש ולגייס עזרה).

• מחקרים מצאו קשר בין רמות גבוהות של תושייה נלמדת לבין פחות שחיקה ויותר שביעות רצון מהחיים.

"אם רק היה לנו.. ." – המשפט שמשאיר אותנו תקועים

"אם רק היה לנו עוד תקציב." "אם היה לי עוד זמן." "עם הנסיבות האלה, פשוט אי אפשר להצליח."

כולנו מכירים את המשפטים האלה. אמרנו אותם בישיבות, בשיחות עם עצמנו, או רגע לפני שהחלטנו לוותר. לפעמים הם אפילו נכונים. אבל המחקר בפסיכולוגיה ובניהול מראה שוב ושוב שחלק גדול מהתוצאה תלוי לא רק בכמה משאבים יש לנו, אלא באיך אנחנו מנהלים את מה שקיים.

מהקרוואנים בעכו לקורס קצינים: השיעור הראשון שלי בתושייה

תושייה היא לא תיאוריה אקדמית בשבילי. זה סיפור החיים שלי.

כשאמא שלי עלתה לישראל ב-1991, היא הייתה בהריון איתי וגידלה לבד את אחי הגדול. לא היו לנו כסף, קשרים או רשת ביטחון. גדלנו בקרוואנים, ואחר כך היינו המשפחה האתיופית היחידה בעכו. אחי הגדול נשחק בסביבה הזאת והידרדר לפשע ולסמים. לפי כל הנתונים, גם אני הייתי אמור ללכת בדרך דומה.

לא הלכתי לשם. לא כי היו לי יותר כלים ממנו, אלא כי למדתי בדרך הקשה לעשות דבר אחד: לפרק מכשול לצעדים שאפשר לעשות. להסתכל על מה שיש, ולא רק על מה שחסר.

התגייסתי לשירות קרבי, יצאתי לקורס קצינים, ושירות משמעותי. במקביל סיימתי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים.

כשמסתכלים דרך "מה חסר לי", נשארים תקועים. כשמסתכלים דרך תושייה, רואים שמה שיש בידיים כרגע, מוגבל ככל שיהיה, הוא חומר הגלם.

המדע שמאחורי התושייה: מודל "התושייה הנלמדת"

פרופ' מיכאל רוזנבאום, פסיכולוג מאוניברסיטת תל אביב, פיתח את מודל התושייה הנלמדת (Learned Resourcefulness) ואת השאלון שמודד אותה (Self-Control Schedule). הרעיון המרכזי: היכולת לווסת את עצמנו תחת לחץ היא סט של מיומנויות שנרכשות, לא גזירת גורל.

פרופ' ג'קלין זאושנייבסקי ועמיתיה הרחיבו את המודל וחילקו את התושייה לשני סוגים:

תושייה אישית: אסטרטגיות שאני מפעיל בעצמי – להרגיע מחשבות שמעכבות אותי, לפתור בעיות באופן עצמאי, לנתח מצב בצורה עניינית, לדחות סיפוקים ולדבר לעצמי בצורה בונה.

תושייה חברתית: לזהות מתי אני לא יכול לפתור משהו לבד, ולדעת לפנות לעזרה – לקולגות, למנטורים, לחברים או למשפחה. מתוך אחריות, ולא מתוך תחושת קורבנות.

מחקרים על סטודנטים, מורים ואנשי מקצוע מצאו שאנשים עם רמות גבוהות של תושייה נלמדת מדווחים על פחות שחיקה ועייפות רגשית, ועל שביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה ומהחיים. במחקר על סטודנטים, למשל, תושייה גבוהה מיתנה את הפגיעה של לחץ אקדמי בציונים.

תושייה בלתי מוגבלת מול משאבים מוגבלים

סקוט לסניק (Scott Lesnick), מרצה אמריקאי למנהיגות, מדבר על "תושייה בלתי מוגבלת" (Unlimited Resourcefulness). הוא בנה את הגישה שלו מתוך אירוע קיצון אישי – המאבק להשיב את שני ילדיו שנחטפו.

המסקנה שלו פשוטה: תושייה מתחילה כשמפסיקים להסתכל רק על המחסום, ומתחילים לבחון את המצב מכמה זוויות. כשמנהל לומד לראות במגבלה סיבה לחשוב מחדש, הלחץ יכול להפוך לאנרגיה במקום לשיתוק.

3 כלים מעשיים לפיתוח תושייה

1. תחליפו את השאלה

כשחסרים משאבים, התגובה האוטומטית היא תחושת חוסר אונים. במקום "למה אין לנו?", תשאלו: "בהינתן מה שיש לנו עכשיו, מה הצעד הקטן ביותר שנוכל לעשות כדי להתקדם?"

הצעד הראשון, גם אם הוא קטן, מחזיר תחושת שליטה.

2. שלבו תושייה אישית וחברתית

אל תנסו להיות גיבורים בודדים. תושייה זה לא לסחוב הכול לבד. אנשים חזקים יודעים מתי להפעיל משמעת עצמית, ומתי לפנות לאחרים כדי לקבל זווית חדשה או עזרה מעשית.

3. תרגלו מסגור מחדש בזמן אמת

בזמן עומס, שדה הראייה מצטמצם והחרדה עולה. לעצור, לנשום ולשאול "מה אני יכול ללמוד כאן?" זה לא אופטימיות ריקה. זה כלי ששומר על תפקוד טוב בדיוק ברגעים הכי קשים.

שאלות נפוצות

מה זה תושייה נלמדת? תושייה נלמדת היא אוסף של מיומנויות מחשבתיות והתנהגותיות שעוזרות לאדם להתמודד עם לחץ, קשיים ומחסור במשאבים. המושג פותח על ידי הפסיכולוג פרופ' מיכאל רוזנבאום.

האם אפשר ללמוד תושייה? כן. לפי המחקר, תושייה היא לא תכונה מולדת אלא מיומנות שאפשר לאמן, בדומה לכל מיומנות אחרת.

מה ההבדל בין תושייה אישית לתושייה חברתית? תושייה אישית היא מה שאני עושה בעצמי כדי להתמודד (ויסות, פתרון בעיות, דיבור פנימי). תושייה חברתית היא היכולת לזהות מתי צריך עזרה ולגייס אותה מהסביבה.

לסיכום

תושייה נלמדת היא לא עוד סיסמה על חשיבה חיובית. זו דרך עבודה מעשית שמשפיעה על ביצועים, עוזרת להתמודד עם שחיקה ובונה חוסן – אצל האדם הפרטי ובארגון.

רוצים לתת לצוות שלכם כלים מעשיים לפיתוח תושייה ומנהיגות עצמית? אני מעביר הרצאות וסדנאות בנושא, בגובה העיניים ומתוך הסיפור שלי.

מקורות ולקריאה נוספת

• Rosenbaum, M. (Ed.). (1990). Learned Resourcefulness: On Coping Skills, Self-Control, and Adaptive Behavior. New York: Springer.

• Musil, C. M., Wallace, M. K., Jeanblanc, A. B., Toly, V. B., Zauszniewski, J. A., & Burant, C. J. (2021). Theoretical and Operational Consideration of Mindfulness, Resilience, and Resourcefulness. Western Journal of Nursing Research, 43(3).

• Akgun, S., & Ciarrochi, J. (2003). Learned Resourcefulness Moderates the Relationship Between Academic Stress and Academic Performance. Educational Psychology, 23(3).

• Lesnick, S. (2018). Limited Resources or Unlimited Resourcefulness: Getting More Done. TEDxOshkosh.